בעיות נפוצות

ערכים חריגים בשפכים:

הערכים הנמדדים בשפכים הם:

  • צריכת חמצן כימית (COD)– כמות החמצן הנצרכת לתגובות החמצון של החומר בשפכים (פירוק כימי). ערך הCOD מראה על זיהום במים שיש לטפל בו. ערך COD מקסימלי מותר בשפכים הוא 800 מ"ג/ליטר.
  • צריכת חמצן ביוכימית (BOD) – כמות החמצן הנצרכת על ידי אורגניזמים ביולוגים אירוביים (חיידקים או בקטריות נושמי חמצן) על מנת לפרק את החומר האורגני הקיים בשפכים. המדד משמש לקביעת הזיהום האורגני במים. ערך הBOD המינימלי הוא 0.25% מערך הCOD.
  • מוצקים מרחפים (TSS) – כלל החלקיקים שנמצאים בשפכים ושלא התמוססו במים. ערך הTSS המקסימלי המותר בשפכים הוא 400 מ"ג/ליטר.
  • המלחה – כאשר ערך המלחים (כלור, נתרן, בורון ועוד) בשפכים גבוה מהערכים שנקבעו על ידי משרדי הממשלה השונים (איכות סביבה, חקלאות, בריאות ועוד) המים נפסלים לשימוש כמי קולחין משום שתכולת המלחים שבהם הופכת את הקרקע ומקורות המים למזוהמים ובלתי ניתנים לשימוש על ידי צמחים ובעלי חיים וכך בתי גידול שלמים יכולים להיהרס וכך גם שדות חקלאיים.

הגורמים העיקריים בשפכים שגורמים להמלחה הם:

כלורידים – ערך ההמקסימלי המותר בשפכים הוא 430 מ"ג/ליטר.
נתרן – ערך מקסימלי המותר בשפכים הוא 230 מ"ג/ליטר.

להורדת מסמך מלא

דילוג לתוכן