ערכים חריגים בשפכים

ערכים חריגים בשפכים:

הערכים הנמדדים בשפכים הם:

צריכת חמצן כימית (COD) – כמות החמצן הנצרכת לתגובות החמצון של החומר בשפכים (פירוק כימי). ערך ה COD מראה על זיהום במים שיש לטפל בו. ערך COD מקסימלי מותר בשפכים הוא 800 מ"ג/ליטר.

צריכת חמצן ביוכימית (BOD) – כמות החמצן הנצרכת על ידי אורגניזמים ביולוגים אירוביים (חיידקים או בקטריות נושמי חמצן) על מנת לפרק את החומר האורגני הקיים בשפכים. המדד משמש לקביעת הזיהום האורגני במים. ערך הBOD המינימלי הוא 0.25% מערך הCOD.

מוצקים מרחפים (TSS) – כלל החלקיקים שנמצאים בשפכים ושלא התמוססו במים. ערך הTSS המקסימלי המותר בשפכים הוא 400 מ"ג/ליטר.

המלחה – כאשר ערך המלחים (כלור, נתרן, בורון ועוד) בשפכים גבוה מהערכים שנקבעו על ידי משרדי הממשלה השונים (איכות סביבה, חקלאות, בריאות ועוד) המים נפסלים לשימוש כמי קולחין משום שתכולת המלחים שבהם הופכת את הקרקע ומקורות המים למזוהמים ובלתי ניתנים לשימוש על ידי צמחים ובעלי חיים וכך בתי גידול שלמים יכולים להיהרס וכך גם שדות חקלאיים.

הגורמים העיקריים בשפכים שגורמים להמלחה הם:

כלורידים –ערך ההמקסימלי המותר בשפכים הוא 430 מ"ג/ליטר.
נתרן –ערך מקסימלי המותר בשפכים הוא 230 מ"ג/ליטר

ערכי הגבה – עכירות המדד קובע את רמת הזיהום במים ונקבע על ידי מספר החלקיקים שנמצאים במים שהרי אלה מסיתים את קרני האור וכך מונעים את המעבר של האור דרך הנוזל. ערך העכירות המקסימלי המותר משתנה בהתאם לסוג השפכים, יש לבדוק מול תאגיד הביוב.

שמנים ושומנים

שמני מאכל – ערך מקסימלי המותר בשפכים הוא 100 מ"ג/ליטר.
שומן מינרלי – ערך מקסימלי המותר בשפכים הוא 20 מ"ג/ליטר.

מתכות – שפכים שבהם מתכות כבדות הם שפכים אסורים וחל איסור על שפיכה שלהם לביוב, ההשפעה של המתכות הכבדות הנמצאות בשפכים על הסביבה מתבטאת ב3 אופנים:

עיכוב או פגיעה בתהליך המיקרוביאלי שמתרחש במתקן לטיהור השפכים. הבוצה שמופקת כתוצאה מתהליך הטיהור של השפכים נשלחת לדישון חקלאי, הזרמה לים או הטמנה באדמה ובכל 3 האפשרויות ריכוז המתכות הכבדות שבבוצה יגרמו לזיהום ורעילות בסביבה.

זרחן (P) – גורם המווסת גדילה של אצות המים המתוקים כלומר סטייה מהערך המומלץ של זרחן תגרום לגדילה בהתפתחות האצות במים ויכולה לגרום לבעיות בתהליכי הטיפול בשפכים במתקן לטיהור שפכים. הערך המקסימלי המותר בשפכים הוא 30 מ"ג/ליטר.

חנקן (N) – גורם המווסת גדילה של אצות המים המליחים כלומר סטייה מהערך המומלץ של חנקן תגרום לגדילה בהתפתחות האצות במים ויכולה לגרום לבעיות בתהליכי הטיפול בשפכים במתקן לטיהור שפכים. ערך מקסימלי המותר בשפכים הוא 100 מ"ג/ליטר.

שימוש בחומרים אשר לא מוסיפים זיהומים ולא מעמיסים על השפכים.
שיפור מהותי של איכות הקולחין וכלכליות הטיפול.